#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כו. א ספק יולדת, מצורע, נזיר, סוטה, עגלה ערופה (בודאי), שעבר עליהם יוה&quot;כ האם צריכים להביא אח&quot;כ. ומדוע	"אף שבאשם אין מביא אחר יוה&quot;כ דכתיב &quot;מכל חטאתכם לפני ה'&quot; חטא שאין יודע בו אלא ה' וגם כאן אין יודע בו אלא ה'. י <p dir=""rtl"">ביולדת - רב אושעיא פ' לכל חטאתם ולא טומאתן ואף לרשב&quot;י שיולדת חוטאת הקרבן להתיר בקדשים ולא לכפר. </p><p dir=""rtl"">מצורע - רב אושעיא כנ&quot;ל, ואף למ&quot;ד על ז' דברים נגעים באים הקרבן להתיר בקדשים. </p><p dir=""rtl"">נזיר - פ' רב אושעיא כנ&quot;ל, ואף לר' אלעזר הקפר שסובר שנזיר חוטא הקרבן להחיל נזירות טהרה. </p><p dir=""rtl"">סוטה - רב אושעיא אמר כנ&quot;ל, אביי אמר שבועל מכיר, רבא אמר שסוטה מביאה קרבן לברר עון. </p><p dir=""rtl"">עגלה ערופה - אביי אמר שהרוג מכיר, רבא אמר כתיב &quot;ולארץ לא יכופר וכו' כי אם בדם שפכו&quot; ולא דבר אחר, רב פפא אמר &quot;כפר לעמך ישראל&quot; אף שעברו כבר הרבה ימי כיפור.</p>"	כריתות כו.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כו. ב האם כשנודע לו אחר יוה&quot;כ או אחר שהביא אשם תלוי שחטא מביא חטאת, ומנין? ומדוע אשם תלוי בא?	"נודע לו אחר יוה&quot;כ - חייב להביא, לר' זעירא שידיעה הכתובה בנשיא מיותרת שיכול ללמוד מיחיד וציבור תנהו ענין שאם נודע לו אחר יוה&quot;כ. אביי אומר שבסתמא לא היו לומדים נשיא מהן אלא משום הקש מצות מצות וממילא היה מספיק &quot;הודע&quot; אחד ומדכתב בכולהו ללמד על אחר יוה&quot;כ.<p dir=""rtl"">נודע לאחר אשם תלוי - חייב להביא ואמר רבא שנלמד מ&quot;או הודע אליו&quot; מכל מקום.</p><p dir=""rtl"">אף שרואים מכאן שאין אשם תלוי מכפר, בא להגן מהיסורים.</p>"	כריתות כו.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כו: א חטאת העוף הבאה על ספק מה דינה אם נודע&nbsp;&nbsp;שלא ילדה או שילדה [והאם מותרת באכילה]?	"נודע שלא ילדה: אם נודע לו קודם שנמלקה - תצא לחולין, לאחר שנמלקה - תקבר מדרבנן. <p dir=""rtl"">נודע שילדה: אם לפני שנמלקה - תקריב לשם ודאי, לאחר שנמלקה - יזרוק וימצה הדם על שם ודאי, לרב מותרת באכילה ולר' יוחנן אסורה שלא יאמרו חטאת העוף הבאה על הספק נאכלת ותנא כוותיה דרב וכוותיה דר' יוחנן.</p>"	כריתות כו:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כו: ב המפריש ב' סלעים לאשם מה דינו אם לקח שני אלים לאשם ואחד יפה שתי סלעים, שניהם לחולין אחד יפה שתי סלעים והשני י' זוזים, אחד לאשם ששווה שתי סלעים ואחד לחולין? ומה הפרוש במשנה כשאומרת 'למעילתו'?	"שנים לאשם - היפה שתי סלעים יקרב לאשמו והשני ירעה עד שיסתאב. <p dir=""rtl"">שניהם לחולין - היפה שתי סלעים יקרב לאשמו [אשם מעילות] והשני למעילתו דהינו תשלום על מעילתו (ח' זוז ובו גם יוצא ידי חובת האשם הראשון) ועוד שני זוז לחומש.</p><p dir=""rtl"">אחד לאשם ואחד לחולין - האשם יקרב לאשמו [דהינו האשם שמחוייב בו] והשני למעילתו דהינו קרבן מעילתו ועוד יביא מביתו סלע וחומש תשלום על מעילתו.</p><p dir=""rtl"">הטעם שברישא קרא מעילתו לתשלום ובסיפא לקרבן, שברישא יוצא ידי התשלום בקרבנו קרא לו מעילתו ללמדנו שהוא תשלום והראשון אינו תשלום אבל בסיפא שאינו יוצא ידי תשלומו קרא לאשם מעילות מעילה (ע&quot;פ רש&quot;י).</p>"	כריתות כו:		
